תוכן

ד) ודע, כי כשנאצל ז״א, נאצל בב׳ הפרצופים: חיצון, וגם האמצעי, הנקרא בחי׳ ו״ק, נה׳׳י וחג"ת. אמנם בעיבור א׳, שבעת התיקון כנודע, אז לא נתקן רק פרצוף החיצון כשיעור קומתו לבד, שהוא שיעור נה״י, ואז גם פרצוף הב׳ היה מלובש בתוכו, והיה שוה כקומת החיצון, כי א״א לז״א שיהיה פחות מו"ק, אלא שעדיין לא נתקן. וז״ס ג׳ כליל בג׳.